ללמוד עם מחשב נייד אישי: חוזקות ויתרונות, קשיים ואתגרים – בעקבות מחקר ארוך טווח אורנית ספקטור-לוי קרן מנשה אסתי דורון דפנה רביב בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן כנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה - 2010 יום רביעי, כו' בשבט תש"ע, 10.2.2010 קריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה

עקרי ממצאי המחקר: אוקטובר 2006 – יוני 2009

מטרת התוכנית לקרב את בית הספר לעולמם של התלמידים ולבנות עבורם ועבור המורים סביבת למידה רלוונטית, מגוונת, עתירת משאבים ועדכנית, תוך שימוש באמצעים משוכללים ונוחים לצורך: ניהול תהליכי הוראה, למידה והערכה מתוקשבים - על פי "הגישה המעצבת" הרואה בטכנולוגיה מנוף לשינוי מהותי (סולומון, 2000). יצירת רצף בין בית הספר והבית הכנת התלמידים להשתלבות כבוגרים בחברה של המאה ה-21 שיפור הישגים תוך מתן מענה לצרכים אינדיבידואליים שונים מתוך מסמך תוכנית התקשוב של מט"ח

מחשבים ניידים - למה? 24/7 נגישות למחשב ולתקשוב התלמיד במרכז – יותר הדרכה והכוונה ופחות הרצאה מצד המורה Baker et al. 1993; Apple Computer 1995; Sandholtz et al. 1997 למידה מבוססת חקר Ricci 1999; Schaumburg 2001; Jeroski 2003; Hill & Reeves 2004; Russell et al. 2004 עליה באיכות כתיבה, ניתוח נתונים, וחקר: Russell, & Cook, 2003; Warschauer & Grimes 2005 מאפשר הוראת נושאים רב תחומיים Johnstone, 2003 למידה משמעותית בסביבות מורכבות ואוטנטיות Warschauer, Grant, Del Real, Rousseau, 2004 מתן וקבלת משוב מיידי לגבי התקדמות הכיתה והתלמיד et al. 2003; Russell et al. 2004; Dunleavy, Dexter & Heinecke, 2007 Ricci 1999; Kerr

מחשבים ניידים - למה? המשך חיפוש מידע רלוונטי בזמן אמת יצירת קהילות וירטואליות המאפשרות לתלמיד לתקשר גם מחוץ לכיתה יכולת העברה בין תחומים (transfer) Rockman et al., 1997, 1998, 2000 פיתוח מיומנויות של לומד עצמאי ; Demb, Erickson, and Hawkins-Wilding, 2004 Warschauer & Grimes, 2005 עליה במוטיבציה ללמידה Siegle & Foster, 2001; Mackinnon & Vibert, 2002; Schaumburg & Issing 2002; Kysela-Schiemer & Bratengeyer 2002; Russell, Bebell, and Higgins, 2004; Trimmel & Bachmann, 2004 רכישת כלים ויכולות של המאה ה- 21: כיצד למצות את כישורייך בסביבה שיתופית

Why 1to1 is so Important to Education Mike Muir (2001) : The 4 E’s: Why 1to1 is so Important to Education למה 1:1 כל כך חשוב לחינוך Engagement Emigration Economy Equity מחויבות, מעורבות הגירה כלכה הגינות, צדק

אוכלוסיית המחקר 4 בתי ספר: גני תקווה: שני בתי ספר יסודיים (ה'-ו') וחטיבת ביניים אחת סביון: בית ספר יסודי (ו'-ח'). N=1,257 50.7% בנים בנות 49.3%

כלי המחקר שאלונים אנונימיים: בתחילת השנה ולקראת סוף השנה ראיונות עומק עם תלמידים ומורים תצפיות בכיתות תיעוד סביבות למידה ניתוח תוצרי תלמידים ניתוח חומרי הוראה ניתוח מסמכים

שאלות המחקר כיצד מתאפיינת ההוראה באמצעות מחשבים ניידים-אישיים כדרך שגרה בהיבטים של: אסטרטגיות הוראה, תכנון השיעור, אינטראקציה מורה-תלמיד? כיצד מתאפיינת הלמידה באמצעות מחשבים ניידים-אישיים כדרך שגרה בהיבטים: לימודיים-קוגניטיביים: יכולת חיפוש מידע, ארגון מידע ופיתוח ידע אצל התלמידים? אפקטיביים (רגשיים): מוטיבציה ללמידה, תחושת מסוגלות אישית ללמידה ותחושת שייכות לבית-הספר אצל התלמידים?

צוות ההוראה

סביבות ההוראה והלמידה של המורות בקמפוס ראיונות עם מורות נערך ניתוח מעמיק של: סביבות ההוראה והלמידה של המורות בקמפוס ראיונות עם מורות תוצרי תלמידים בעקבות משימות שנתנו ממצאי המחקר מעידים כי איכות ההוראה עלתה. חל שינוי חיובי משמעותי בשיטת ההוראה. אצל רוב המורים נערכה בחינה מחודשת של מטרות ההוראה, נבחנו דרכים אפקטיביות לשילוב "תורם" של המחשב, מערכי שיעור רבים תועדו ואוכסנו בקמפוס. הממצאים מראים כי המורות חשות שיש באפשרותן להציע כלים מתקדמים יותר ואפקטיביים יותר לשיפור הלמידה כמו גם מענה להטרוגניות ביכולות האישיות של התלמידים. רוב המורות מרגישות שיפור בהתפתחותן המקצועית. המורות מעידות כי הן בטוחות יותר ביכולות הטכנולוגיות שלהן. חלקן מביעות תחושת סיפוק ומוטיבציה אישית שעלתה, למרות העבודה האינטנסיבית. חלק מביעות תרעומת על עומס. כלי המחקר הכמותיים נמצאו כפחות מתאימים להשגת תובנות מעמיקות על אסטרטגיות הוראה ועמדות מורים במחקר זה. חשוב להדגיש ששינוי כזה אצל מורים הוא לא דבר של מה בכך. בכל מערכות החינוך עומלים כדי להוביל שינויים כאלה אצל מורים!

"תפקידי כמורה מאוד השתנה "תפקידי כמורה מאוד השתנה . אם פעם זה היה העברת ידע היום זה ממש לא כך, הוספתי תחום של מנחה אני ממש מרגישה זאת. כל צורת ההוראה השתנתה". "המורה הופך מאוטוריטת ידע למכוון ומדריך וזה נושא שתמיד האמנתי בו". לא ידעתי עד כמה תהיה לי עבודה קשה, ואני בטוחה שהעבודה פי כמה קשה לאלה שאין להם את הכישורים הטכניים, שהם צריכים להתמודד הן עם הכישורים הטכניים והן עם הכישורים הפדגוגיים שאנו צריכים על מנת לשלב את המחשב. צריך לדעת מה המינון הנכון ולאילו צרכים. מענה לשונות התלמידים: יכול להיות בשיעור מסוים שאני אקח קבוצה חלשה ואתן להם משימה מתוקשבת, ולחזקים לעומת זאת משימה מתוקשבת אחרת. זה לא חייב להיות אותה משימה. זה יכול להיות שחלק יעשו הקניה איתי בלי המחשב עם חוברות, ואחרים עוסקים בלומדה. זה מאוד תלוי.. זה שיעור פתוח.

חשוב לציין: ניהול כיתה: אחד האתגרים שעלו במחקר הוא הצורך הממשי בניהול קפדני יותר של מהלך השיעור על-מנת להשאיר את התלמידים בתוך מסגרת השיעור ולמנוע מהם לעבור לעיסוק אחר במחשב. תצפיות בכיתות הראו שזה אפשרי - יש מורות שמצאו לכך פתרונות ראויים. המשך התמיכה הפדגוגית והמקצועית בצוות ההוראה הוא תנאי הכרחי להצלחה!

הלמידה

מורכבות אוכלוסיות המחקר: גלים ומחזורים: 2007: כיתות ו'-ז' - המשכיות 2007 – 2009 2008: מצטרפים: גני תקווה – כיתות ה', סביון – כיתות ו' 2009: מצטרפים: גני תקווה – כיתות ה', סביון כיתות ו'

*** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** * * * כיתה ה' PRE POST לוחות 1-2 שימוש בבי"ס בשעורים שונים: מדד זה כולל את ההיגדים: בשיעורי מדע וטכנולוגיה, בשיעורי מתמטיקה, בשיעורי ספרות, בשיעורי הבעה/לשון, בשיעורי תנ"ך, בשיעורי אנגלית, בשיעורי היסטוריה, בשיעורי גיאוגרפיה, בשיעורי אקטואליה, בשיעורי נושא, בשיעורי אומנות, בשיעורי ערבית (נוסף בשאלון המסכם) שימוש בבי"ס לצרכים שונים: מדד זה כולל את ההיגדים: ככלי לסיכום השיעור, במהלך מבחן או בוחן, לצורך שליחה וקבלה של דואר אלקטרוני (E-Mail), לעבודה בגיליון אלקטרוני (כמו Excel), לצורך בניית טבלאות וגרפים, להכנת מצגות והצגתן בכיתה, ככלי להפעלת סימולציות וסרטונים לימודיים, לשם כתיבת טקסטים / עבודה, לחיפוש מידע באינטרנט, לכתיבה עריכה וניסוח מחדש (שכתוב) של עבודות שימוש בבית: מדד זה כולל את ההיגדים: בניית אתרי אינטרנט, עריכת תמונות או סרטים, הורדה / השמעה של מוסיקה, ככלי עזר להכנת שעורי-בית, לגלישה באינטרנט לא לצורך לימודים, לגלישה באינטרנט לצורך לימודים, דואר אלקטרוני (E-Mail), צ'טים / פורומים / ICQ / Messenger / וכו', פשוט לשחק מסוגלות אישית לשימושי מחשב: מדד זה כולל את ההיגדים: לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני (E-Mail), לעבוד בעזרת גיליון אלקטרוני (Excel), לערוך מצגות ב- PowerPoint, לכתוב בתוכנת Word, לחפש מידע באינטרנט, לעבוד עם תוכנות גראפיות (כמו פוטושופ) או תוכנות לעריכת סרטים, לבנות אתרי אינטרנט כיתה ה' PRE POST כיתה ו' PRE POST כיתה ז' PRE POST N = 1,257 *p<0.05, ***p<0.001

*p<0.05, **p<0.01, ***p<0.001 ו'>ה' *** * * ** ** *** *** *** לוחות 3-4 כיתה ה' PRE POST כיתה ו' PRE POST כיתה ז' PRE POST N = 1,257 *p<0.05, **p<0.01, ***p<0.001

*p<0.05, **p<0.01, ***p<0.001 ז'< ו'< ה *** ז'< ו'< ה *** ז' ,ו'< ה *** *** *** * * *** *** *** * * * לוחות 5-6 אסטרטגיות קוגניטיביות ללמידה עם מחשב: כשאני לומד למבחן אני מנסה לשלב את המידע שלמדתי מספר הלימוד עם מה שלמדתי מהאינטרנט . כשאני עושה שיעורים, אני נכנס לסביבות הלמידה כדי להיזכר מה למדנו בכיתה. כשאני לומד נושא מסוים, אני מסדר את כל החומר הקשור לנושא זה בתיקייה נפרדת במחשב. כשאני קורא מידע חדש באמצעות חיפוש באינטרנט, אני מנסה לחבר את זה לידע שהיה לי קודם. אני נכנס מדי פעם לקמפוס הלימודי כדי לבדוק אם נוספו דברים חדשים וויסות למידה: אני שואל את עצמי שאלות כדי לבדוק אם אני מבין את החומר שנלמד. כשקשה לי אני לומד רק את החלקים הקלים לי להבנה ומוותר על החלקים הקשים. גם אם המטלה משעממת, אני מקפיד להמשיך עד שאסיים אותה. לפני שאני מתחיל מטלה מסוימת, אני קודם חושב מה אני אצטרך ללמוד ולעשות כדי להצליח/להבין. כשאני מסיים מטלה לימודית כלשהי, אני חוזר וּבודק אם עשיתי אותה כראוי כיתה ה' PRE POST כיתה ו' PRE POST כיתה ז' PRE POST N = 1,257 *p<0.05, **p<0.01, ***p<0.001

* *** *** לוחות 61-66

אוריינטציה פנימית אוריינטציה חיצונית 2007 POST 2008 POST 2009 POST אוריינטציה פנימית אתגר. ללמוד דברים חדשים. מעדיף ללמוד דברים שמעוררים סקרנות. רצון להבין את החומר הנלמד. מחזורים 1 2 3 4 5 6 7 אוריינטציה חיצונית שיפור מצב החברתי. שיפור ציונים. להראות יכולת למשפחה, חברים ועוד. לוחות 35 – 48 – לקחתי רק את המדידות של סופי שנה – מדידה 2, 3, 5 מחזורים 1 2 3 4 5 6 7

ערך מטלה שליטה על הלמידה 2007 POST 2008 POST 2009 POST ערך מטלה המיומניות שאני רוכש חשובות וטובות למקצועות אחרים. אוהב ללמוד בעזרת המחשב. לימודים באמצעות המחשב יועילו לי. מחזורים 1 2 3 4 5 6 7 שליטה על הלמידה אם אלמד בצורה מסודרת אהיה מסוגל להתמודד עם השימוש במחשב. אם אשקיע מספיק מאמץ, אוכל להבין את השימוש במחשב. לוחות 35 – 48 – לקחתי רק את המדידות של סופי שנה – מדידה 2, 3, 5 מחזורים 1 2 3 4 5 6 7

מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2007-2009 N = 233 ***p<0.001 2007 POST 2008 POST 2009 POST מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2007-2009 *** *** *** *** *** גני תקווה 2007-2009– מחזור 2-1 : לוח 55-56 רק מדידות של סוף שנה: מדידה 2,3,5

מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2009-2008 N = 227 **p<0.01, ***p<0.001 2008 PRE 2008 POST 2009 PRE 2009 POST מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2009-2008 *** *** *** *** ** גני תקווה 2008-2009– מחזור 4-3 : לוח 57-58 מדידות : 1, 2, 3, 4

מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2009 – התחלה בכיתה ה 2009 PRE N=116 מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2009 – התחלה בכיתה ה 2009 POST ** ** * ** * N=56 מרכיבי ניהול מידע - תלמידי 2009 – התחלה בכיתה ו * * גני תקווה סביון – 2009, מחזור 6 ומחזור 7, מדידה 1, 2 לוחות 59-60 *p<0.05, **p<0.01

2009 PRE N=116 2009 POST * N=56 לוחות 45-46, לוחות 47-48

אורנית: מה עושה לכם השימוש במחשב נייד בשיעורים באופן אישי. מ. (כיתה ו'): המחשב מביא תועלת בלימודים אנחנו מאוד מתרגשים לעבוד איתו. עם מחברת אנחנו פחות רוצים לעבוד בבית ועם מחשב – יותר כיף לעשות שיעורי בית. אורנית: את חושבת שאת מייצגת בדברייך ילדים רבים מהשכבה? מ.: כן. ס. (כיתה ו'): גם אני מסכים עם מאיה, זה יותר חדיש, יותר קולטים מהר, יותר כיף, יותר פשוט, הכתב מעייף ובמחשב זה קל. 3.1.2010 אורנית: מה אתם, "הותיקים", חושבים כשאתם שומעים את דברי ה"צעירים"? נ. (ח'): בהתחלה גם אנחנו התלהבנו, אח"כ מתרגלים. הבעיה בעבודה עם המחשב היא שיש המון הסחות דעת. כשאני מכינה שיעורים, אני צריכה להתרכז בזה, אבל אני קופצת – לאי.סי. קיו, לפייס בוק, יש המון פיתויים. זה נוח מבחינת כתב, גם למורים. בשיעור – אם יש תקלה טכנית זה מעצבן, כי אז הכיתה מתקדמת ואני – אחרי הכיתה. ש. (כיתה ז'): לדעתי המחשב תורם, יש המון מקורות מידע, אנחנו מחפשים הסברים למושגים, לא מעתיקים ישר אלא מבינים. אני מבינה יותר טוב עם המחשב, יותר כיף לי.

נייד או נייח? אורנית: יש אנשים שמציעים לנו שבמקום מחשב נייד יהיה לכל אחד מכם מחשב נייח בכיתה. מה דעתכם? י. (כיתה ז'): זה היה משנה, כי חלק מהקטע זה שעובדים איתו גם בבית, אז זה היה פחות כיף. המחשב הנייד מוסיף למוטיבציה. י. (כיתה ז'): יותר נוח שזה אישי שלך. אורנית: מה זה מוסיף ללמידה? ע. (כיתה ז'): אם המורה רק מסבירה – קשה להבין. במחשב יש תמונות, זה יותר קל להבין כך, כשלכולם יש מחשב – כל אחד יכול לראות את התמונות במסך שלו.

אורנית: מה דעתכם שתהיה בכיתה רק עמדת מחשב אחת "מחשב מורה"? א. (ז'): יש אצלנו בכיתות הנמוכות. זה מספיק, אבל מחשב אישי זה מוסיף. היום בשיעור – נתנו מושגים ואני חיפשתי ומצאתי אתר אינטרנט שמסביר אותם ואז אני ממליצה לכולם על האתר הזה. כל אחד יכול לעבוד בקצב שלו, יכול לחשוב על התשובות שלו. ש. (כיתה ז'): גם לדעתי יותר נוח מחשב שלי, אני יכולה לעבוד בקצב שלי, כשמישהו גומר את המשימה הוא יכול לחבר למקרן ולהראות על המסך לכולם את העבודה שלו. אנחנו מעלים לקמפוס עבודות. מחשב נייח לא נותן לך אפשרות לעבוד באופן אישי, למצוא מקורות מידע שלך. נ. (ח'): יותר טוב לדעתי מחשב נייח אחד בכיתה. כשאתה בכיתה, בשיעור – המורה מסביר, ובבית – תתרגל על המחשב שלך. כשלכל אחד יש את המחשב שלו יש אי סדר, הסחות דעת, בלבול ופיזור. חלק כותבים במחברת, חלק כותבים במחשב ואז קשה לי למצוא את כל החומר. עדיף שהמורה תראה בכיתה על המקרן. זה מספיק. בבית שיעבדו ויתרגלו. נ. (ח') אני חושבת שזה נכון חלקית. כי המורה מראה פעילות, אבל צריך מחשב נייד כי לא לכולם יש מחשב בבית, אז איך נלמד? יותר טוב שלכל אחד יש את המחשב האישי שלו. אבל חשוב להגיד שהמחשב מאוד כבד, זה מקשה עלינו בנוסף לספרים ולמחברות. מ. (כיתה ו'): אם יהיו מחשבים נייחים המצב ישתנה. מאז שיש ניידים כל הזמן כולם במחשב ובקושי משחקים יחד, אפילו בהפסקות בבי"ס וגם בבית. המחשב עוזר בקטע של מידע, אבל יש הרבה הסחות דעת וגם ילדים מנסים לפרוץ כדי להיכנס למשחקים שבי"ס חסם.

נייד אבל מוגבל אורנית: יש בחו"ל היום פרוייקטים שבהם נותנים לתלמידים מחשבים קטנים עם מספר מוגבל של תוכנות וחיבור לרשת... אז מונעים משחקים. רק מרוכזים בעבודה. המחשבים יותר קלים כמובן. מה דעתכם? א. (ח'): גם במחשב קטן כזה, אם יש חיבור לרשת – ימצאו משחקים. המחשב יהיה כמו מחברת, זה לא ישנה. א. (ז'): אני מסכימה עם אורי. מי שמקשיב עם מחברת יקשיב גם עם מחשב נייד. זה תלוי בבן-אדם, אם הוא רוצה הוא לומד. התוכנות האלה שמנסות לפרוץ את החסימות של בי"ס דופקות והורסות את המחשב.

משמעת א. (ח'): אם יש סדרה בטלביזיה שאני אוהב ואני באמצע שיעורי בית, אני עוזב את השיעורים והולך לראות את התוכנית, ואז בכיתה אני מעתיק או ששולחים לי את השיעורים. לחצי מהילדים בכיתה לא באמת מכינים שיעורי בית, שולחים להם, או שהם מעתיקים. א. (ז): זה נכון הקטע עם ההעדפות זה נובע מקטע של משמעת. אין מישהו טיפש שחושב שצריך או מותר לשחק בשיעור. נ. (ח'): כל הקטע של משמעת תלוי במורה ובגישה שלו. אם כל הכיתה משחקת והמורה אומרת "זה הבעיה שלך. .. . " יש מורים שעומדים מאחור, מסתכלים על המסכים. תגיע גם תוכנת שליטה, זה בעיקר תלוי במורה. יש מורים שמפחדים מהם, אז הילדים משתתפים בשיעור. יש שיעורים שילדים אומרים: "מה אכפת לנו"?

הורים אורנית: האם ההורים שלכם ייכנסו לתוכנת המשוב? י.: (ז') מי שסומך על הילד שלו לא ייכנס. ש. (ז'): אני סיכמתי עם ההורים שלי שניכנס ביחד פעם בכמה זמן. ס. (ו'): זה נותן לך עצמאות, אי אפשר שההורים מסתכלים עליך כל הזמן.

מה זה שעור טוב? אורנית: מה זה שיעור טוב לדעתכם? איך מתוכנן שיעור שילדים לא בורחים למשחק? מ. (כיתה ו'): שמעניין, למשל בג"ג שעובדים עם "גוגל ארץ", לומדים משהו חדש, מוצאים כל מיני דברים שילדים מתעניינים בחומר, לא כי המורה עומדת מאחור, לא כי מפחדים. נ. (ח'): כשהחומר מוקרן על המסך, המורה מסבירה, בודקת שכולם מבינים ואז נותנת עבודה. א. (כיתה ז'): למדנו היום על הרי געש והתפרצויות, היה מעניין, חיפשנו אתרים, המורה מראה תמונות מענייניות אז לא סוטים מהמחשב, שהמורה מביאה חומר מעניין, תמונות ומצגות, זה מעשיר. ש. (ז'): שלמדנו בג"ג על הלוחות הטקטוניים היה לי קשה להבין, אבל כשהמורה הביאה אתרים שמראים איך הלוחות זזים זה עזר. לראות זה יותר קל מלהקשיב.

אורנית: מה דעתכם – שיודיעו כי מפסיקים את פרויקט הניידים וחוזרים ללמוד כמו קודם בלי מחשב? א. (ח'): לא נראה לי שיוציאו את המחשבים מבי"ס, הכל עובד דרך המחשב, שלוש שנים אנחנו כבר עם זה. אם יפסיקו את הפרויקט זה יזיק, לי אישית – עם הכתיבה, עם החומר הפתוח מול העיניים. א. (ז'): זאת תהיה החלטה לא נכונה, יש יותר דברים טובים מדברים לא טובים. אנחנו צריכים לעשות עם עצמנו משהו בעניין ההסחות. השיעור יהיה פחות טוב אם לא יהיה למורה סרט או אנימציה. ש. (כיתה ז'): אם יפסיקו עם הפרויקט זה יהיה מאוד שונה. נכנסנו לזה, אנחנו מבינים טוב יותר, יהיה קשה לחזור לשגרה הקודמת, לא נגיע שוב למקומות הגבוהים שהגענו אליהם. ע. (ז'): לא נכון להפסיק. להפריע אפשר גם עם מחברת, יש הרבה דברים טובים. י. (ז'): לדעתי – טעות גדולה להפסיק, יש פה פוטנציאל אדיר. ס. (ו'): לא כדאי להפסיק את הפרויקט. אפשר לבדוק את הציונים של הילד ואם הציון לא טוב לעשות עם זה משהו. . . לבדוק אם הוא מכין ש"ב. מ. (ו'): אנחנו נצטרך את זה בעתיד, זה מכין אותנו לעתיד, סבתא שלי עכשיו מתחילה ללמוד כי היא רואה שלא טוב בלי זה, זה מכין אותנו שיהיה לנו ידע בסיסי לעתיד.

מדידה שנייה של כל אוכלוסיית המחקר ניתוח לפי היגדים בודדים – מדידה 2 של כל קבוצות המחקר

לאחר שנה ראשונה - אוכלוסיית המחקר שהצטרפה ב- 2009 ניתוח לפי היגדים בודדים – מדידה 2 של מחזור 6+7 N=137

N = 1,257 נמוכים בינוניים גבוהים מתחיל בינוני מתקדם נתונים כללים של כל אוכלוסיית המחקר. N = 1,257

אינטראקציות בין מדדים תרומה כללית של המחשב – ערך המטלה (המיומניות שאני רוכש חשובות וטובות למקצועות אחרים. אוהב ללמוד בעזרת המחשב. לימודים באמצעות המחשב יועילו לי) **0.624 תחושת שייכות לבית הספר – אוריינטציה חיצונית **0.699, מסוגלות עצמית ** 0.676 תרומה כללית של המחשב – אוריינטציה פנימית וחיצונית, שליטה על הלמידה, מסוגלות עצמית, אסטרטגיות קוגניטיביות, וויסות למידה ** 0.424-0.540 תדירות שימוש המחשב בבית הספר בשעורים – מסוגלות אישית לשימושי מחשב 0.266** תחושת שייכות לבית הספר 0.124** מסוגלות אישית ותחושת שייכות לבית הספר – בקורלציה מובהקת לכל המדדים האחרים

דיון מסקנות הבדלים בין שכבות הגיל – מהותם משתנה במהלך 3 שנות התוכנית 2009 – נראית טוב יותר מוטיבציה? שונות בין התלמידים עמדות כלפי למידה 1:1 בקרב התלמידים: מגוון עמדות, גישה בוגרת, רואים נקודות חולשה וחוזקות.........אבל לא מעוניינים ללמוד ללא מחשבים ניידים אישיים. נדרשת: הקנייה מפורשת ומתוכננת של מיומניות למידה ומידענות תמיכת מתמשכת במורים + הצגת דוגמאות איכותיות Best practice נחוצה הגדרה מהו שילוב משמעותי של התקשוב תהליך אל חזור בעולם

מחשבים ניידים אישיים - למה? הגינות, צדק חברתי לכל התלמידים אותו מחשב עם אותן יכולות ונגישות למידע. המחשב הוא פרטי של התלמיד אין תלות ב"כוח המחשוב" בבית או ב"מלחמות על המחשב" בבית. מרחב למידה פרטי התלמיד אחראי ומעצב את סביבת הלמידה האישית שלו. זה יוצר תחושת שייכות ומוטיבציה ללמידה. שבירת גבולות וזמן המחשב עם התלמיד בכל מקום ובכל עת שהוא ירצה.

תודה! http://cyberpingui.free.fr/humour/evolution-white.jpg