פביאן ברגמן דיוק הלשון ומילים טעונות

 מטרת הועדה הייתה להמליץ על אחת משלוש ההצעות שהונחו בפניה כדרכים אפשריות לסלקציה בין אוכלוסייה יהודית ללא-יהודית.  הפתרון הסופי של הסכסוך

המילה כיבוש התייחסה ל...  שמירה  עבודה  שממה  נשים  לבבות  שלטון על עם אחר  בימי העליה השנייה והשלישית  אחר כך  היום

מושגים ציוניים  עלייה לארץ  שחרור מהגולה  גאולת הארץ, גאולת אדמות,  מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות  חברת מופת  אור לגויים

הִתְנַחֲלוּת = שם פעולה של "התנחל" settling, inhabiting במקרא: התנחלותם של בני ישראל בארץ ישראל במקרא: התנחלותם של בני ישראל בארץ ישראל לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו (במדבר לב: יח) היום: כינוי מקובל ליישוב שהוקם מעבר לתחומי הקו הירוק. היום: כינוי מקובל ליישוב שהוקם מעבר לתחומי הקו הירוק.

מתנחל/ים settler, colonist ? colon

ההתיישבות העובדת

"זו הייתה חברת מתיישבים שביקשה לנהל תהליך של בניית מדינה תחת שלטון קולוניאלי זר ובה בעת היתה שרויה בסכסוך עמוק עם האוכלוסייה הערבית המקומית".

חברת מתיישבים  Société de colons  société d'immigrants  settlers, colonists, pioneers society  society of immigrants

 C'était une société d'immigrants qui voulait entamer un processus de construction d'un Etat, sous un gouvernement colonial étranger et qui en même temps, était engagée dans un grave conflit avec la population arabe autochtone.  זו הייתה חברת מתיישבים שביקשה לנהל תהליך של בניית מדינה תחת שלטון קולוניאלי זר ובה בעת היתה שרויה בסכסוך עמוק עם האוכלוסייה הערבית המקומית.

"במילים אחרות, יש בסיס לשער שהחלק הארי מתוך הקשישים שמלאו להם 67 שנים ביום קבלת חוק הביטוח הלאומי ולכן הודרו מביטוח הזקנה, היו אזרחים פלסטינים, אזרחים יהודים ותיקים שהשתייכו ל"יישוב הישן", ומהגרים חדשים שהגיעו בין 1948 ל  אזרחים פלסטינים  אזרחים יהודים ותיקים שהשתייכו ל"יישוב הישן"  ומהגרים חדשים שהגיעו בין 1948 ל-1953.

אזרחים פלסטינים  citoyens palestiniens  citoyens arabes  Arabes israéliens  Israéliens arabes  Palestinian citizens / civilians  Arab citizens  Israeli Arabs  Arab Israelis

אזרחים יהודים ותיקים שהשתייכו ל"יישוב הישן"  Citoyens juifs appartenant à la vieille communauté juive du pays  Citoyens juifs vétérans de la vieille communauté orthodoxe  Citoyens juifs appartenant à "la communauté juive anciennement établie en Terre d'Israël" (communauté de Juifs religieux, installée en Terre d'Israël depuis le dix-huitième siècle qui se différentie de la "nouvelle communauté du pays" issue des immigrations sionistes successives – NdT)

מהגרים חדשים שהגיעו בין 1948 ל-1953  Nouveaux émigrants venus entre 1948 et 1953  Nouveaux immigrants venus entre 1948 et 1953  Juifs venus dans le pays entre 1948 et 1953

En d'autres termes, on peut supposer qu'une grande partie de ces personnes âgées ayant plus de 67 ans au moment où fut votée la loi sur les Assurances nationales, et qui étaient donc exclues de cette assurance vieillesse, étaient des citoyens arabes, des citoyens juifs appartenant à "la communauté juive anciennement établie en Terre d'Israël" (communauté de Juifs religieux, installée en Terre d'Israël depuis le dix- huitième siècle qui se différentie de la "nouvelle communauté du pays" issue des immigrations sionistes successives – NdT), et des nouveaux immigrants venus entre 1948 et במילים אחרות, יש בסיס לשער שהחלק הארי מתוך הקשישים שמלאו להם 67 שנים ביום קבלת חוק הביטוח הלאומי ולכן הודרו מביטוח הזקנה, היו אזרחים פלסטינים, אזרחים יהודים ותיקים שהשתייכו ל"יישוב הישן", ומהגרים חדשים שהגיעו בין 1948 ל-1953.

"אחד המישורים המרכזיים בהם מדיניות הרווחה שימשה כלי לקידום התהליך של בניית מדינה היה זה של ניהול הקונפליקט עם האוכלוסייה הפלסטינית המקומית".

האוכלוסייה הפלסטינית המקומית  la population palestinienne locale  la population palestinienne autochtone  la population arabe locale  la population arabe du pays  la population arabe de Palestine /de Terre d'Israël /du futur Etat  Les Arabes israéliens

Un des plans essentiels sur lequel la politique de bien-être social servit à promouvoir le processus de construction de l'Etat fut la gestion du conflit par rapport à la population arabe locale. אחד המישורים המרכזיים בהם מדיניות הרווחה שימשה כלי לקידום התהליך של בניית מדינה היה זה של ניהול הקונפליקט עם האוכלוסייה הפלסטינית המקומית.

"גם לאחר כינון המדינה, קיומם של קווי המשכיות אלה בתנאים הפוליטיים והחברתיים החדשים שנוצרו עם כינון המדינה הביאו למיסוד של מדינת רווחה מפולחת על פי קווים אתנו-לאומיים, בה יהודים וותיקים (ממוצא אשכנזית), מהגרים חדשים (בעיקר יהודים מזרחים) ואזרחים פלסטינים נהנו מרמות דיפרנציאליות של הגנה מפני כוחות השוק ונגישות למשאבים ציבוריים בהתאם למיקומם בקהילה הפוליטית".

עם כינון המדינה = בשנים הראשונות של המדינה, אחרי מאי 1948  יהודים וותיקים (ממוצא אשכנזית)  מהגרים חדשים (בעיקר יהודים מזרחים)  אזרחים פלסטינים

Le fait que cette ligne de conduite se soit poursuivie, alors qu'après la naissance de l'Etat, les conditions politiques et sociales avaient changé, a institutionnalisé une politique d'aide sociale sectorielle, selon des lignes ethno-nationales, en vertu de laquelle les Juifs anciennement établis dans le pays (d'origine ashkénaze), les nouveaux immigrants (principalement des Juifs orientaux) et les citoyens arabes bénéficiaient de niveaux différentiels de protection par rapport aux forces du marché de même que leur accès aux ressources publiques variait selon leur place dans la communauté politique. גם לאחר כינון המדינה, קיומם של קווי המשכיות אלה בתנאים הפוליטיים והחברתיים החדשים שנוצרו עם כינון המדינה הביאו למיסוד של מדינת רווחה מפולחת על פי קווים אתנו- לאומיים, בה יהודים וותיקים (ממוצא אשכנזית), מהגרים חדשים (בעיקר יהודים מזרחים) ואזרחים פלסטינים נהנו מרמות דיפרנציאליות של הגנה מפני כוחות השוק ונגישות למשאבים ציבוריים בהתאם למיקומם בקהילה הפוליטית.

"מסמך חיפה קריאה לישראליזציה שאינה מקובלת על הישראלים" אמר עלוש : "ביום השנה ה-59 לנכבה הוציאה קבוצה של משכילים מהאדמות שנכבשו בשנת 1948 קריאת "מסמך חיפה", הקוראת לפיוס היסטורי בין העם היהודי הישראלי והעם הפלסטיני... מסמך זה רוצה שישראל תעניק לערבים של 1948 זכויות של מיעוט לאומי או זכויות שותף מלא במדינה על יסוד של דו לאומיות ושתכיר בזכות השיבה ובזכות ההגדרה העצמאית של העם הפלסטיני באדמות שנכבשו בשנת 1967, ובתמורה יכירו מפיצי המסמך בישראל ובזכות העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית על אדמת פלסטין ובנרטיב של השואה. אך הדבר החשוב ביותר שעושה מסמך זה הוא ההדגשה המופרזת שלו לערביות של התושבים הערבים הפלסטינים באזורי 1948 תמורת הויתור על ערביות אדמת פלסטין אשר לא תחזור להיות פלסטין אלא "ישראל דו לאומית"... "

ערבים של 1948 ? ערביות אדמת פלסטין ערביות אדמת פלסטין? אזורי1948? "ביום השנה ה-59 לנכבה"= שנת 2007

Sous le titre Document de Haïfa, appel à une "israélienneté" inadmissible pour les Israéliens", il affirme : "Le jour du cinquante neuvième anniversaire de la Nakba, un groupe d'intellectuels des terres conquises en 1948 émit un appel nommé : "Document de Haïfa", appelant à une réconciliation historique entre le peuple juif israélien et le peuple palestinien… Ce document préconise qu'Israël donne aux Arabes restés en Palestine en 1948 des droits de minorité nationale ou les droits d'un partenaire à part entière au sein de l'Etat, sur la base de bi nationalité, de même qu'il reconnaisse le droit du retour et le droit d'autodétermination du peuple palestinien sur les terres conquises en En retour, les auteurs dudit document reconnaitront Israël, le droit du peuple juif à l'autodétermination sur la terre de Palestine ainsi que le narratif de la Shoah. Mais la chose la plus importante que fait ce document, est l'accent excessif qu'il met sur la nature arabe des habitants arabes palestiniens des régions érigées en Etat en 1948, en échange de la renonciation à la nature arabe de la terre de Palestine qui ne sera plus la Palestine, mais un "Israël bi national"… מסמך חיפה קריאה לישראליזציה שאינה מקובלת על הישראלים" אמר עלוש : "ביום השנה ה-59 לנכבה הוציאה קבוצה של משכילים מהאדמות שנכבשו בשנת 1948 קריאת מסמך חיפה, הקוראת לפיוס היסטורי בין העם היהודי הישראלי והעם הפלסטיני... מסמך זה רוצה שישראל תעניק לערבים של 1948 זכויות של מיעוט לאומי או זכויות שותף מלא במדינה על יסוד של דו לאומיות ושתכיר בזכות השיבה ובזכות ההגדרה העצמאית של העם הפלסטיני באדמות שנכבשו בשנת 1967, ובתמורה יכירו מפיצי המסמך בישראל ובזכות העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית על אדמת פלסטין ובנרטיב של השואה. אך הדבר החשוב ביותר שעושה מסמך זה הוא ההדגשה המופרזת שלו לערביות של התושבים הערבים הפלסטינים באזורי 1948 תמורת הויתור על ערביות אדמת פלסטין אשר לא תחזור להיות פלסטין אלא "ישראל דו לאומית"...

"יש כאלה שמנצלים את התנגדותם לרעיון של "ישראל יהודית" כדי להדגיש את דרישותיהם לדגמים של "מדינת כל אזרחיה" או "המדינה הדו לאומית" כתשובות לרעיון של הזהות היהודית המובהקת של מדינת ישראל. משמעתם של רעיונות אלה באופן מעשי היא : 1. ביטול הזהות הערבית של פלסטין בהיותה מדינת כל אזרחיה מבין הפולשים והלא פולשים או לפחות ההכרה בה כארץ דו לאומית ערבית ויהודית. 2. דרישה לדו קיום עם הפולשים תחת הסיסמה של "זכויות אזרחיות" ובכך הופכת ההתנגדות לאפליה הגזענית היא האסטרטגיה העיקרית שלנו במקום השחרור".

הפולשים

1.L'annulation de l'identité arabe de la Palestine, celle-ci étant l'Etat de tous ses citoyens, qu'ils soient ou non envahisseurs, ou du moins sa reconnaissance en tant qu'Etat binational, arabe et juif. binational, arabe et juif. 2.La revendication d'une coexistence avec les envahisseurs sous couvert de "droits de citoyenneté" - la résistance à la discrimination raciale devenant alors notre stratégie principale, qui remplacerait l'exigence de libération. 1.ביטול הזהות הערבית של פלסטין בהיותה מדינת כל אזרחיה מבין הפולשים והלא פולשים או לפחות ההכרה בה כארץ דו לאומית ערבית ויהודית. 2. דרישה לדו קיום עם הפולשים תחת הסיסמה של "זכויות אזרחיות" ובכך הופכת ההתנגדות לאפליה הגזענית היא האסטרטגיה העיקרית שלנו במקום השחרור.

"[הסיבות האמיתיות מצויות] בטעון המסתמך על היסטוריית רדיפות היהודים, והטיעון המסתמך על טבע והיסטוריית הסכסוך היהודי- פלסטיני על פלסטינה-ארץ ישראל."

היסטוריית הסכסוך היהודי-פלסטיני על פלסטינה-ארץ ישראל לפני 1948: בין יהודים וערבים בין יהודים וערבים : סכסוך ערבי-ישראלי סכסוך ערבי-ישראלי אחרי 1967 ועד הסכמי השלום... : סכסוך ערבי-ישראלי סכסוך ערבי-ישראלי עכשיו: סכסוך (פלסטינאי) פלסטיני-ישראלי סכסוך (פלסטינאי) פלסטיני-ישראלי

l'histoire de persécution des Juifs et de celle s'appuyant sur la nature et sur l'histoire du conflit opposant Juifs et Arabes en Palestine ou en Terre d'Israël, selon la terminologie adoptée. היסטוריית רדיפות היהודים, והטיעון המסתמך על טבע והיסטוריית הסכסוך היהודי- פלסטיני על פלסטינה-ארץ ישראל.

"על היהודים לעשות אפוא במסגרת הסכסוך שלהם עם הפלסטינים את כל מה שדורש הצדק ורק את אשר מתיר הצדק...."

 les Juifs  les Juifs israéliens  les Israéliens juifs  les Palestiniens  les Arabes d'Israël et des territoires ? היהודים הפלסטינים

ההתנגשות בין היהודים לפלסטינים היא התנגשות בין היהודים הישראלים כמי שמממשים את זכות ההגדרה העצמית האתנו-תרבותית של היהודים בכלל, לבין הפלסטינים ובמידת מה הערבים כולם. צריך להדגיש : הפלסטינים שעליהם מדובר הם גם הפלסטינים אזרחי ישראל".

היהודים הפלסטינים היהודים הישראלים = = גם הפלסטינים אזרחי ישראל + ובמידת מה הערבים כולם

Un autre fait important est que l'opposition entre Juifs et Palestiniens oppose en réalité les Juifs israéliens, qui concrétisent le droit à l'autodétermination ethno culturelle des Juifs en général, aux Palestiniens et dans une certaine mesure, à tous les Arabes. Il faut souligner que les Palestiniens dont il s'agit comprennent les Palestiniens citoyens de l'Etat d'Israël. ההתנגשות בין היהודים לפלסטינים היא התנגשות בין היהודים הישראלים כמי שמממשים את זכות ההגדרה העצמית האתנו-תרבותית של היהודים בכלל, לבין הפלסטינים ובמידת מה הערבים כולם. צריך להדגיש : הפלסטינים שעליהם מדובר הם גם הפלסטינים אזרחי ישראל.

"סבא שלי בחיים לא היה מצביע ש"ס; הוא היה הפועל-המזרחי, קונסטרוקטיבי ומשתלב, ואילו הם מתבדלים ומפרקים עצמם החוצה".

קונסטרוקטיבי ומשתלב

Mon grand-père n'a jamais voté Shass. Il était Hapoel- Hamizrahi [1], constructif et désireux d'apporter sa contribution à l'entreprise nationale, tandis que ceux-là vivaient entre eux et ne pouvaient avoir d'existence hors de leurs cercles. [1] [1] Parti sioniste religieux de gauche – NdT. [1] סבא שלי בחיים לא היה מצביע ש"ס; הוא היה הפועל-המזרחי, קונסטרוקטיבי ומשתלב, ואילו הם מתבדלים ומפרקים עצמם החוצה.